הבית שלי ספג מכה אנושה. יותר קל להתמודד עם מחלה שהיא גזרת שמיים, עם אסון כלכלי שאינו נתון בידי אדם, מאשר עם צער שנוגס ומכלה

יום אחד מצאתי מישהו מעניין. היה לבוש ארופאי, סבר פנים נינוח, המון הומור בעיניים. התידדנו. אז עוד לא ידעתי שהוא הגיע אלי בכוונה. חשבתי שאילתר

לא הייתי מאמין על עצמי, אבל זה בדיוק מה שהיה. הקרבתי את מצחי אל האבנים הקדושות, ופשוט פרצתי בבכי. הכל התנקז לשם: הבדידות, היאוש, התסכול,